הכנה ללידה בעזרת יוגהבשנים האחרונות, אני שומעת יותר ויותר כאלה שנוהגים לדבר על לידה עם או בלי אפידורל, כשהם מציגים זאת בתור לידה אפידוראלית מול לידה טבעית. הדבר מוצג כאילו יש כאן איזה אסכולות סותרות ומנוגדות של לידה - זאת מול זאת, שלא לומר זאת כנגד זאת...
כל יולדת נדרשת לפתע למקם את עצמה על סקאלה דמיונית ולהביע דעה ביחס לצורת הלידה העדיפה עליה.
אבל אני רוצה לנסות ולהציע משהו שונה ולומר - בכלל אין סקאלה.
טענתי היא - כל לידה מעצם מהותה, מכל צורה ומכל סוג, בשם כזה או שם אחר שמישהו הצמיד או "המציא" לה, היא בעצם... לידה טבעית.
חלקכן בודאי תרמנה גבה ותשאלנה לגבי כל יתר הפרטים המרכיבים יחד את הלידה, אולם תשובתי היא ש - הפרטים הללו הם רק חלק מתוך תהליך.
כלומר עפ"י הבנתי לידה היא בעצם תהליך. בחלקו תהליך גופני-פיזי, בחלק אחר קוגניטיבי-מחשבתי ובחלק נוסף רגשי-נפשי, אשר מסתיים ביציאתו של תינוק מרחם אימו אל אוויר העולם.
הצורה או "סוג" הלידה נקבעים בעצם לא אחת, מהמקום והאופן שבו הגיעו היולדת ובן זוגה לאותה לידה. חשיבות רבה אני מייחסת לשאלה אם הם הגיעו "בראש פתוח", ראש שמאפשר להם להבין את הנעשה איתם ובסביבתם, להתבונן, לחוש ולבחור את התהליך שמתאים להם "כאן ועכשיו", תוך שהם שותפים מלאים לתהליך ותוך שהם מגלים גמישות מחשבתית ביחס לאפשרויות הניצבות בפניהם - בלידה המסוימת הזאת.
תרגול יוגה באופן סדיר במהלך ההריון, יסייע ליולדת לעבור את תהליך הלידה ביתר קלות וכשהיא מוכנה יותר לקראתו. במהלך התרגול מפנים גוף האישה באופן פיזי את הידע הדרוש לו, בעוד שהמוח מקטלג את המידע בזיכרון על מנת לשלוף אותו בזמן הנכון. גם כשהיולדת תהייה כבר בעיצומה של הלידה ונתונה בתוך כאבים, ידע גופה כיצד לנשום באופן שישרת אותה ואת הלידה, כיצד לנוע בזמן הצירים באופן שיתמוך בתנועת העובר כלפי מטה, בשימוש בכוח המשיכה, בהרחבת האגן ועוד, כל אלה באמצעות תנועות מגוונות ונשימות שהגוף המתורגל מבצע כבר בצורה כמעט אוטומטית.
יוגה בהריון מתבססת על תרגול קבוע של נשימות, תנועות והרפיה. כולנו הרי נושמות. הנשימה היא תהליך טבעי שבדרך כלל איננו מקדישות לו תשומת לב, אולם ככל שנהייה מודעות יותר לנשימה, נוכל להיעזר בה במצבים שונים בחיינו - לידה היא דוגמא מצוינת למצב כזה.
מיולדות אין ספור שמעתי עד כמה הייתה משמעותית עבורן נשימה מודעת בזמן ציר, לעומת ציר שבו הן לא נשמו נכון. אותן יולדות דיווחו על הבדל משמעותי מאד בעוצמת הכאב שהן חוו בעת הצירים, כתוצאה מהפניית תשומת הלב שלהן אל הנשימות.
ישנם סוגי נשימות הלקוחות מעולם היוגה, שניתן להשתמש בהן בזמן הצירים וביניהם. מודעות לנשימה היא סוג של מתנה הנרכשת לכל החיים. בזמן הלידה למשל, אנחנו שואפות אויר דרך האף ונושפות אותו מהפה, בצורות שונות בהתאם לשלבי הלידה. השאיפה דרך האף מאפשרת לאוויר להיכנס בהדרגה ומונעת היפר ונטילציה. הנשיפה מהפה קלה יותר בזמן ציר, היא מרפה ומשחררת ומקלה על הרפיית רצפת האגן.
תרגולי נשימות במהלך ההריון משרתים את המתרגלת באיזון, ריכוז, שיווי משקל, בהקלה על בעיות במערכת העיכול, בהפגת פחדים ועוד.
שני רעיונות עיקריים עומדים מאחורי מגוון התנועות הנלמדות, אשר תומכות בתהליך הלידה:
א. ההבנה שלידה היא בעצם מכלול של תנועות - תנועות של התינוק החוצה ותנועות של האישה בתוך התהליך.
ב. ההבנה שבשלבים שונים של הלידה, יש צורך להשתמש בתנועות שונות שצריך להכיר ולתרגל אותן ואת צורת המעבר מאחת לשנייה וכן שתנועות שמתאימות ליולדת אחת, לא בהכרח תתאמנה לאישה אחרת. הכרות מוקדמת עם התנועות הללו במהלך שיעורי היוגה להריון, תאפשר לכל אחת לבחור את מה שמתאים לה.
תוך כדי תרגול התנועות, מעמיקה הבנת המתרגלת את תהליך הלידה ואת השינויים שצפוי האגן שלה לעבור בעת הלידה, את אופן ירידת התינוק כלפי מטה בצורה ספיראלית, תוך הסתייעות בכוח הכבידה, את יכולתה להיעזר בבן זוגה או במי שמלווה אותה בלידה ועוד.
התנועות המתורגלות מתחילות בתנועות מוכרות של הליכה פשוטה ועמידה וממשיכות בתנועות מוכרות פחות, כמו סיבובי האגן, תנועות בעמידת שש, בשכיבה על הצד, תנועות הנעשות תוך הסתייעות באביזרים שונים כמו כדור פיזיו, שרפרף, כרית הנקה ועוד.
במסגרת הכנה ללידה בעזרת היוגה, האישה לומדת ומתרגלת לגבי כל תנועה את אופן הביצוע שלה ואת האופן שבו יכול מי שמלווה אותה, לתמוך בה בתוך התהליך. כך גם מפתחת האישה את היכולת לבחור בין הצורך שלה בתמיכה ובמגע בשלבים מסוימים של הלידה, לבין רגעים אחרים שבהם היא אולי תעדיף להיות לבד עם עצמה.
היכולת להגיע למצב של הרפיה פיזית, מחשבתית ורגשית, נרכשת באמצעות תרגול סדיר וקבוע. עבור אישה שאיננה מכירה את חווית ההרפיה, שמוחה אינו מתורגל בכך, יהיה זה כמעט בלתי אפשרי להשתמש בהרפיה תוך כדי תהליך הלידה.
היכולת להרפות באה לידי ביטוי בהפרשה של הורמונים אשר תומכים בלידה, ביכולת לנוח בין הצירים, ביכולת לקבל את התהליך כפי שהוא "מתגלגל" ואפילו באופן קבלת ההורות לאחר הלידה. הרפיה איננה מצב שאנו מורגלות אליו באופן טבעי ולכן יש לתרגל אותו בצורה מדורגת, להפנים את היכולת להשתמש בו ולהרחיב את גבולותיה.
תרגול יוגה להריון ולידה הינו תהליך הפנמה של כלל המרכיבים שתיארתי, שבתוכו עוברות הנשים המתרגלות שינויים בחשיבה ובתפיסה שלהן את עצמן ואת תהליך הלידה שלהן. חשוב גם להבין שאין רק דרך אחת "נכונה" ללדת וכפי שטענתי בתחילת המאמר, זהו תהליך שבתוכו אנחנו נעות כפי שמתאים לכל אחת מאיתנו, באופן פיזי, נשימתי, הרפיתי, רוחני ונפשי והוא שקובע על פי רוב את חווית הלידה שלנו.
בשנות עבודתי הרבות בהדרכת יוגה להריון ולידה, זכיתי לשמוע ממאות נשים על חוויות הלידה האישיות שלהן, על השפעת תרגול יוגה לנשים בהריון על הלידה ועל יכולתן להפוך את הלידה ללידה פעילה.
פגשתי יולדות שעברו ניתוח קיסרי ובכל זאת חוו את הלידה שלהן כחוויה נפלאה, מלאה ומרגשת ולעומתן פגשתי בנשים שעברו לידה וגינאלית שהייתה לכאורה קלה ומהירה, אך עבורן היא הייתה חוויה קשה ולעיתים אפילו טראומטית.
אז על מי מהן ניתן לומר שהיא עברה "לידה טבעית" ומי עברה "לידה קונבנציונאלית"? ואם זה כך, אז מה זה בכלל משנה איך קוראים לזה?
הכנה של הגוף ושל הנפש הם בהחלט כלים רבי עוצמה ללידה, אבל אני רואה בתקופת ההריון גם הזדמנות לתהליכים ולשינויים חיוביים נוספים בחייה של אישה. בתקופה זו נמצאת האישה במצב תודעה שונה, מצב שבו פעמים רבות היא תחווה באופן שונה את גופה, את נפשה, מחשבותיה ואת תחושותיה ואף תתנהל באופן שונה. זוהי גם תקופה שבה נשים רבות רוצות ומרגישות מוכנות לעשות דברים עבור עצמן. תרגול קבוע של היוגה לקראת הלידה, בלי מציאת תירוצים להיעדרות משעורים כי אין לי זמן, כי חם לי, קר לי, עייף לי וכו, הוא אחד מאותם דברים. על שינויים טובים ובונים אחרים, אתן מוזמנות לחשוב בעצמכן...
היוגה איננה מבטיחה בהכרח דווקא לידה נטולת כאבים או קלה, אולם היא בהחלט נותנת לאישה תחושות של מוכנות גופנית, רגשית ונפשית לקראת הלידה הצפויה.
אני ממליצה לכן לנצל זאת ומאחלת לכולכן לידה טובה וחוויתית.
אילה גרוסמן
צילומי הריון: נטלי בן ישראל
|
